אז מה זה בכלל ה-IPv6 הזה??

בכדי להסביר מה זה IPv6 ולמה צריך את זה בכלל, נתחיל ב-מה זה IPv4.
IPv4, כלומר, גרסה 4 של פרוטוקול האינטרנט, פותח בשנות ה-70 של המאה הקודמת, והוכנס כתקן בתחילת שנות ה-80.
כתובת אינטרנט של IPv4 מורכבת מ-32Bits שמורכב מ-4 מספרים עשרוניים בן 0 ל-255.
דוגמאות: 192.168.0.1 ו-8.8.8.8
מבחינה תאורטית, ישנם כ-4 מיליארד כתובות אפשריות (שזה 2 בחזקת 32), אולם עקב החלטות ומגבלות טכניות, כמות הכתובות האפשריות נמוכה בהרבה.
הכתובת מחולקת ל-2 חלקים – חלק הרשת וחלק התחנה, וכך ניתן להבדיל ולבצע ניתוב בן רשתות (ע"י שימוש בנתבים כמובן).
בתחילה הוגדרו 5 מחלקות (Class), ע"מ ליעל ולחלק את הכתובות בן רשתות גדולות יותר וקטנות יותר.
החלוקה בפועל היא לפי הביטים הראשונים מתוך ה-32 ביטים.
כך ש-Class A לדוגמא כוללות את כל הכתובות שמתחילות (צד שמאל) ב-1 עד 126
Loopback שזה כל הכתובות שמתחילות ב-127 (לא רק 127.0.0.1) ואין לא שם Class (אבל שימו לב שכ-16 מיליות כתובות התבזבזו כאן)
Class B כוללות את כל הכתובות שמתחילות ב-128 עד 191
Class C כוללות את כל הכתובות שמתחילות ב-192 עד 223
Class D שמור לMulticast ו-Class E לא בשימוש (ביזבוז של מעל 260 מיליון כתובות, כבר אמרנו?)
גם רשת שמתחילה ב-0 אינה בשימוש, וכן במהלך השנים, נוספו מספר רשתות שאינן מנותבות לאינטרנט ומשתמשות למטרות שונות, כגון רשת 10.0.0.0.
אל מנת ליעל את השימוש בכתובות, בסוף שנות ה-80 הוכנס לשימוש ה-Subnet שמאפשר חלוקה יעילה יותר של רשתות.
עם כל זאת, במהלך השנים הבינו שכמות הכתובות היא מוגבלת מדי וצריך למצא פיתרון.
בשלב הראשון נכנס לשימוש ה-NAT שמאפשר לשימוש ברשתות שמורות, כגון 10.0.0.0 172.16-31.0.0 ו-192.168.0-255.0 וכלפי האינטרנט משתמשים בכתובת "אמיתית" אחת.
פיתרון זה נחל הצלחה רבה ודחה במספר שנים את בעיית הכתובות ה-IP, אבל כאמור זה פתרון זמני.

הגענו ל-IPv6…
בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת התחילו לעבוד על פרוטוקול חדש שיחליף את ה-IPv4, והוא נכנס לתקן.
אז מה מיוחד בו –
קודם, במקום 32 ביט, הוחלט (לאחר מספר רעיונות שונים, וכמובן שהכל זה פוליטיקה..) על שימוש ב-128 ביט (כלומר מספר עם המון המון המון ספרות)
מבנה הכתובת יהיה מחולק ל-8 מספרים של 4 ספרות בבסיס 16 (הקסדצימלי= 0-9 ו-A-F) שמופרדים בנקודותיים.
מאחר ומדובר במספר ארוך מאוד, בן 32 ספרות (ועוד 8 נקודותיים בניהם), ניתן לקצר את היצוג, ע"י השמטת אפסים (מצד שמאל של כל 4 ספרות), ואף להשתמש בנקודתיים כפולים חד פעמים, אם יש רצף גדול של אפסים.
לדוגמא 1111:2222:0033:0004:5555:6666:7777:8888
תיוצג בקיצור כ 1111:2222:33:4:5555:6666:7777:8888
וכתובת – 1111:0000:0000:0004:5555:6666:7777:0088
תיוצג בקיצור כ 4:5555:6666:7777:88::1111

במקום בשימוש ב-Subnet משתמשים בביטוי Prefix
כל רשת (בפועל לא מדוייק, אבל נתעלם מזה כאן), הינה ב-Prefix 64 (למה? שוב פוליטיקה…)
כלומר 64 ביט מיצג את התת רשת ועוד 64 מיצג את המזהה הממשק (שימו לב שתיאור קצת השתנה)
לדוגמא 2a00:1450:4001:818::/64 זה תצוגה של מבנה רשת
דוגמא לתחנה ברשת הזאת זה 2a00:1450:4001:818::200e/128 (128=תחנה אחת בלבד)

גם ב-IPv6 הביטים הראשונים (צד שמאל) קובעים סוגי רשתות ותפקידם.
לדוגמא, ה-10 ביטים הראשונים הם "1" ואח"כ ה-54 ביטים הבאים הם "0" זה אומר שזה כתובת מקומית, Link Local המוכרת כ-fe80::/64
עקב כמות הכתובות הגדולות, הוחלט, במקור, שאין צורך יותר בשימוש בNAT, וכל device יקבל כתובת "אמיתית" אחת או יותר. אולי במשך השנים נוסף גם ה-NAT לשימוש, אבל בעיקר מטעמי נוחות בחברות גדולות. וזה מוכר כ-ULA כתובות שמתחילות ב-fc00::/7 (בפועל מתחיל ב-fd00)
כתובת גלובלית global כלומר כתובות "אמיתית" שיש לה גישה לאינטרנט כרגע זה כתובות שהם ברשת 3/::2000 כלומר, כתובת שמתחילה ב-2 או 3 למעט כמה רשתות ב-2001 ו-2002 ששמורות למנגנוני המרה מ-IPv4 ל-IPv6 ובחזרה
זוכרים את כתובת ה-loopback ב-IPv4 – 127.0.0.1 שזה בעצם כל רשת 127.0.0.0
ב-IPv6 זה פשוט – ::1

כמובן שההבדל בין IPv4 ל-IPv6 אינו רק במבנה וגודל הכתובות, אלה גם בהרבה דברים בפנים,
לדוגמא, ב-IPv6 יש מנגנות של חלוקת כתובות שלא מצריך שרת DHCP (קיים אבל לא חייב), שנקרא Slaac
גודל של הPacket והמבנה שלו שונה, ועוד דברים רבים אחרים

תודה

תודה שהחלטתם לקפוץ ולבקר לאתר החדש…

עדכונים נוספים בקרוב…